לוי מספר על הכשרת קיימות מעשית- רעיונית- חינוכית לרכזי תנועות נוער מדרום אמריקה
במהלך קיץ 2010 (לפי זמני כדור הארץ הצפוני) לימדנו עבדנו יחד עם קבוצת רכזות ים מתנועות נוער דרום אמריקאיות ציוניות. הקבוצה מנתה כ20 צעירים בעיקר מברזיל, ומעט מאורגואי וארגנטינה, פעילים בתפקידי הנהגה בסניפי תנועות הנוער שלהם.
שלוש פעמים בשבוע, משעות הבוקר המוקדמות (להם) עבדנו בגינות קהילתיות, בטיפוח ופיתוח מרכיבים בגינה, ואחר הצהריים עשינו מפגשי לימוד על קיימות, וחינוך סביבתי. מטרת העבודה הייתה להתנסות בקיימות מעשית, חקלאות ובכלל בעבודה מעשית ובנוסף לעזור ולקדם את הגינה.
החום הבאר שבעי יחד עם העבודה אכן אתגרו אותם אך הם קידמו מרכיבים רבים בגינה. אחרי איסוף קקטוסים מגינות בעיר, טיפחנו גבעת פסולת בניין, בעזרת גינת קקטוסים מגוונת. הקמנו ספסל בוץ ציבורי, שצופה על שטח הגינה החדש. יצרנו טרסה לצמחים ארץ ישראליים, עבודה מפרכת למדי אך התוצאה יפיפה. טיפחנו ערוגות, וזרענו אותם כחלק מלמידה חקלאית. מיקמנו מחדש מתקן קומפוסט בכניסה לחלק הראשון של הגינה.
שלוש פעמים בשבוע אחה"צ, למדנו על סוגיות וחלופות קיימות: התחממות גלובאלית, צרכנות, עקרונות תכנון טבעי, משבר המים, מזון למחשבה, העיר, פיצוץ אוכלוסין, סיורים עירוניים, חקלאות תעשייתית, ועוד. כל לימוד הסתיים בסבב בו כל אחת ואחד אמרה איך ניתן לתרגם את הלמידה לעשייה חינוכית או מעשית בתנועת הנוער. החבר'ה סיימו את התוכנית בסיור שהם עשו לשאר חבריהם (שהתנדבו במקומות אחרים בעיר). עמלם הרב היה לגאווה אישית וקבוצתית…
הכשרה זו הייתה משמעותית מאוד לגינה, ולי באופן אישי- זו הכשרת הקיימות הראשונה שהעברתי- כך שלימדתי ולמדתי הרבה. אני מחכה לקבוצה הבאה- לראות איך ניתן לשפר, ולהעמיק את העשייה והתכנים, וכמובן להמשיך לטייב את הגינה והתוכניות השונות של העמותה.