אני רוצה לחלוק איתכם כמה חוויות שלי בגינה קהילתית קלישר. הופתעתי וגם נדהמתי לראות כמה פוטנציאל יש בגינה קהילתית וכמה היא חשובה לקהילה האתיופית. הגינה היא מקום משמעותי גם למבוגרים וגם לילדים במרכז הקליטה. תוך כדי ביקור בגינה אפשר לראות כמה זה חשוב שיש לקהילה מקום שלהם, מקום שמחבר אותם לאדמה ולארץ, מקום שבו הם יכולים לראות את השגיהם ולהיות גאים בעצמם.
הגינה היא גם מקום מפגש לאנשים מתרבויות שונות. היא מאחדת אנשים. בכול עת שמישהו מחו"ל נכנס לגינה בטוח שבשנייה הוא יוקף בילדים רבים. שפות הן הרבה פעמים נושא שיחה. הרבה פעמים התבקשתי להגיד משהו בשפת האם שלי. פעם כשהילדים שאלו אותי אילו שפות אני מדברת ורשמתי את כולן ילד קטן הסתכל בי, נדהם וממש רציני, ושאל "את יכולה לדבר עם חיות?" (חבל שאני לא יכולה לצרף גם את טון קולו לכאן).
הרבה פעמים הייתי עדה לשיחות על תרבויות שונות בין מתנדבים שונים לבין הילדים. אני זוכרת רגע מיוחד שבו אהבתי לראות כמה חשוב היה לצעירים שהם יכלו לספר על חיים באתיופיה ולראות שהאחרים התעניינו וכיבדו את תרבותם.
הגינה הקהילית מאפשרת כל מיני פעילויות. רק הדמיון מגביל. אני אוהבת לראות את מטבח השדה בשימוש ואיך כולם מתלהבים, מבשלים וכמובן גם אוכלים 
אז אם עדיין לא ביקרת בגינה אני מזמינה אותך לבוא לבקר ולראות בעצמך. פסטיבל אקותיופיה הקרוב מציע הזדמנות טובה לביקור בגינה.